פסק-דין בתיק ת"א 14266-08

מבוא

1. בפניי תביעה כספית על סך 100.000 ש"ח, אשר עניינה התקשרות למכירת דירה, בבעלות הנתבעים שנערכה בין התובעת לבין הנתבעים במסגרת זיכרון דברים. על זיכרון הדברים חתומה התובעת והנתבע, בעוד חתימתה של הנתבעת נעדרת ממנו. ההתקשרות בין הצדדים החלה, כך נראה, במפגש ספונטני בסמוך לדירת הנתבעים, ברחוב יגאל 12/29 בירושלים (להלן: הדירה), עת חיפשה התובעת דירה לקנייה והייתה מלווה במתווכת דירות וסיומה בעריכתו של זיכרון הדברים בנוגע למכירת דירת הנתבעים.

2. למחרת יום החתימה על זיכרון הדברים, סמוך למועד פגישה מתוכננת אצל עו"ד לחתימת חוזה מכר, הודיעו הנתבעים לתובעת על ביטול העיסקה מבחינתם.

3. בגין ביטול זה תובעת התובעת מהנתבעים פיצויים בסך 100,000 ש"ח, הן בשל הקבוע בסעיף הפיצויים המוסכמים בזיכרון הדברים והן בשל נזק, הנגרם לה לטענתה, עקב הכנות שהחלה לעשותן לקראת התשלום, אשר כללו פדיון השקעות ומניות בבנק. מנגד, טוענים הנתבעים, כי טרם נתנו את הסכמתם למכירת הדירה, וראיה לכך, חתימתה של הנתבעת נעדרת מזיכרון הדברים, עובדה המאיינת את תוקפו.

4. כמו כן, טוענים הנתבעים לאחריות מצידה של המתווכת אשר ליוותה את התובעת ואת הנתבעת כצד שלישי בתביעה זו (להלן: "המתווכת") ומבקשים לחייבה בשיפוי כלפיהם במידה ויחויבו כלפי התובעת.

5. ביום 18.12.07 נפגשו הצדדים בדירתם של הנתבעים, והמחלוקת נסובה על אודות נסיבות המפגש. לטענת התובעת לאחר שלא עלה בידיה לראות דירה אחרת הסמוכה לדירת הנתבעים, פגשה התובעת בנתבעים, אשר הזמינו אותה לראות את דירתם. מנגד טוענים הנתבעים, כי התובעת והמתווכת דפקו על דלת ביתם וביקשו לראות את הדירה מפאת דמיונה לדירה שמלכתחילה ביקשו לראות. מפגש זה, תהייינה נסיבותיו אשר תהיינה, ארך כשעה. במהלך הפגישה ניגשה המתווכת למשרדה, הנמצא בקירבת מקום, וחזרה עם טופס זיכרון דברים עליו חתמו הצדדים.

6. זיכרון הדברים שנחתם במעמד זה הינו טופס סטנדרטי, שהצדדים השלימו בכתב יד, תוך שהם מעדכנים את הפרטים הבאים: תאריך, שמות הצדדים, מספרי ת"ז וכתובת (מצידם של הנתבעים מופיעים פרטיהם של הנתבע ושל הנתבעת), נתונים אודות הדירה (לרבות פרטי גוש חלקה), מחיר הדירה, הן בשקלים והן בדולר אמריקאי, השער היציג, סכום המקדמה במעמד החתימה, עובדת אי קיומה של משכנתא על הדירה, מועד המסירה, מועד פיגור, אחוזי פיצויים מוסכמים בגין הפרה מצד הצדדים (20% ממחיר הדירה). בטרם השלימו הצדדים את פרטי זיכרון הדברים, היה רשום בו בכתב יד התנאי הבא: "במידה ויש היטל השבחה חל על המוכר".

7. כאמור, על זיכרון הדברים חתומים רק הנתבע והתובעת, כאשר חתימתו של הנתבע מופיעה לצידה של המילה "המוכר" (הכתובה בכתב יד) וחתימתה של התובעת מופיעה לצידה של המילה "הקונים".

8. הצדדים קבעו לפנות לעו"ד למחרת יום החתימה, אך טרם עשו כן הודיעו הנתבעים כי אינם מעוניינים למכור את הדירה, כך שבסופו של דבר לא נערך בין הצדדים חוזה סופי, וזיכרון הדברים בלבד הוא שנותר בידיהם.

9. השאלה המשפטית שניצבת להכרעה בתיק זה היא האם זיכרון הדברים השתכלל לכדי חוזה מחייב, על אף היעדר חתימתה של הנתבעת עליו או שמא חתימתה הינה תנאי בלעדיו אין לראות בזיכרון הדברים חוזה מחייב.

10. לשם הכרעה בסוגיה זו, אשר הפסיקה עסקה בה לא מעט, אפרוס בתחילה את טענות הצדדים בקצרה.

טענות התובעת

11. התובעת טוענת, כי המפגש עם הנתבעים בביתם נערך לאחר שהאחרונים הזמינו אותה ואת המתווכת, שהכירוה הכרות מוקדמת, להיכנס לביתם, באומרם שגם הם מוכרים את ביתם. מפגש זה ארך מספר שעות, אשר במהלכן ביצעו הנוכחים בדיקה מדוקדקת של הדירה. זיכרון הדברים, כך טוענת התובעת, נערך לאור בקשתם של הנתבעים שהדברים יעלו על הכתב ולא יישארו בעל-פה.

בסמוך לחתימת המסמך, הנתבעת הודיעה, כי עליה לעזוב בכדי להגיע לעבודתה, וכי בעלה (הנתבע) מייצג אותה לכל דבר ועניין. התובעת טוענת, כי שני הנתבעים היו שותפים מלאים למו"מ ולהכנת זיכרון הדברים, וכי זה לא נחתם על-ידי הנתבעת רק משום שהיא מיהרה לצאת את ביתה והסמיכה את בעלה לחתום.

12. עוד טוענת התובעת, כי למחרת החתימה על זיכרון הדברים החלה בסידורים למימון העיסקה, ובין

היתר מכרה השקעות ומניות. בעקבות המכירה של השקעותיה, ובשל עליית מחירי הדירות באותה בתקופה, תובעת  התובעת פיצוי בסך 100,000 ש"ח, מכוח האמור בזיכרון הדברים.

טענות הנתבעים

13. הנתבעים טוענים, כי התובעת והמתווכת הן אשר דפקו על דלת ביתם וביקשו לראות את הדירה על

מנת להחליט אם התובעת תחזור לראות את דירת השכן. הנתבעת טוענת כי היא נעתרה לבקשת המתווכת על אף יציאתה המתוכננת למקום עבודתה. לאחר שראו את הדירה, הציעה התובעת לרכוש את הדירה ואף הציעה מחיר.

14. את זיכרון הדברים, כך טוענים הנתבעים, הם מילאו רק לצורך בדיקה עתידית אצל עורך דין, במידה ויחליטו כי הם מעוניינים למכור את הדירה, בחושבם כי רק חוזה חתום אצל עורך דין יהיה חוזה מחייב.  לטענתם, די בכך שהנתבעת אינה חתומה על זיכרון הדברים כדי לבטל את תוקפו.

15. הנתבעים טוענים, כי זיכרון הדברים נכתב בשל לחץ של המתווכת, וכי סוכם בין הצדדים שאם יחליטו הנתבעים למכור את הדירה, ייפגשו הצדדים למחרת אצל עורך דין, דבר אשר לא קרה בשל הודעת הביטול.